מוות בעריסה והכשל הלוגי המוביל להרשעה

במרץ 2014 שופטי בית המשפט המחוזי הרשיעו את ניסים חדד בביצוע מעשה סדום וגרימת חבלה חמורה בתינוק כבן שנה וחצי, וגזרו עליו 17 שנות מאסר בפועל וכן שנתיים מאסר על תנאי. בהחלטתם קבעו שופטי בית המשפט כי "העבירות בהן הורשע הנאשם והנסיבות הקשות בביצוען הן ייחודיות ואין להן אח ורע בתולדות עבירות המין במקומותינו".

חדד כפר באשמה וערער לבית המשפט העליון. השופט עמית המליץ להשאיר את ההרשעה על כנה ופסק: "גם אם אין בכל ראיה כשלעצמה כדי להביא להרשעתו של המערער, ..., [הרי ש]היעדר תרחיש חלופי סביר לקרעים שנגרמו בפי הטבעת של הפעוט, מוליכים למסקנה אפשרית אחת, היא המסקנה המרשיעה". אך מסקנתו של השופט עמית מקורה בכשל לוגי.

כשל לוגי דומה הוביל להרשעתם ברצח של הורים רבים באנגליה בעקבות מקרים של מוות בעריסה, תוך התעלמות מקיומן של נסיבות אפשריות אחרות שהובילו למוות המצער.

הסיכון למוות בעריסה הוא ילד אחד מ- 8,500 ילדים. לכן, ההסתברות ששני ילדים ימותו באותו הבית ממוות בעריסה הוא לכאורה אחד ל 73 מיליון (8,500 X8,500). בניה של סאלי קלארק מתו כשהיו בני 8 שבועות ו-11 שבועות. ומכאן שהסיכוי שסאלי חפה מפשע הוא אחד ל 73 מיליון. לא כן?! וכך הורשעה סאלי קלארק בשני מעשי רצח שלא התרחשו מעולם. מסקנה זו של השופטים נבעה מאשליה קוגניטיבית הקרויה "כשל החלפת ההתניות", כשל לוגי המוביל למסקנה מוטעית לפיה אם B נדיר ו A גורם לB , אז כש B מתרחש, זה נובע בהכרח מ A.

הכשל נשען על הנחת אי תלות לפיה הסיכוי ששני אירועים יקרו שווה למכפלת הסיכוי שכל אחד מהאירועים יקרה בנפרד (לדוגמא, שאם מטילים מטבע מאוזן פעמיים, אז הסיכוי לקבל שני עצים הוא חצי כפול חצי שווה לרבע. כי אין קשר בין תוצאת הטלת מטבע אחת לשנייה).

אלא שבמקרה של שני מקרי המוות בעריסה, ניתן להניח שקיימים גורמים נוספים אשר עשויים היו להשפיע על מותם של שני בניה של סאלי, גורמים ההופכים שני אירועים לתלויים זה בזה, ולכן גם מעלים במידה משמעותית את הסיכוי לכך. גורמים אלו יכולים להיות סביבתיים או גנטיים, גורמים המעלים את הסיכון למוות בעריסה. עוד על כך בהרצאתו של פרופסור פיטר דונולי ב TED ובמדריך לטרמפיסט בסטטיסטיקה.

סאלי נלחמה על חפותה, וב 2004, לאחר מאבק משפטי ארוך, זוכתה. בפסק הדין נימק את החלטתו שופט בית-המשפט העליון באנגליה בהסתמכו על מחקרים בנושא: "ישנן הוכחות שגם שלושה מקרי מוות של תינוקות מאותה משפחה עשויים לקרות בשל סיבות טבעיות". בעקבות זיכויה של סאלי הורה בית המשפט על בחינתם מחדש של 258 מקרים בהם הורשעו הורים בהריגת ילדיהם. 15 מקרים נוספים, שעומדים כיום למשפט, ייבחנו אף הם מחדש.

זו לא הפעם הראשונה שהשופט עמית נופל בכשל לוגי. בהכרעת הדין בערעורו של רומן זדורוב על הרשעתו פסק עמית כי "ההתוודות בפני המדובב עומדת בפני עצמה. ההודאה בפני החוקרים עומדת בפני עצמה. גם השחזור עומד בפני עצמו. לפנינו שלושה נדבכים נפרדים ועצמאיים", מבלי לשים לב כי כל אלו יצאו מפיו של אותו אדם, זדורוב, ולא מפי עדים שונים.

למזלו של חדד השופט סלים ג'ובראן שעמד בראש ההרכב שדן בערעורו, בחן את הראיות באופן ענייני ופסק כי "אין כל ראיה ישירה הקושרת את המערער לעבירת מעשה הסדום המיוחסת לו, והרשעתו במסגרת הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי מבוססת על מארג של ראיות נסיבתיות", ולכן הכריע "הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל."

יוסף זהר,

חוקר ומרצה למשפט פלילי ופעיל במאבק להפחתת מעמד ההודאה