גרעין של אמת
בראיון שהעניקה לאיילת שני טענה ד"ר אור רבינוביץ', חוקרת תפוצה גרעינית ("חינכו אותנו לחשוב שיכולת גרעינית זה דבר סודי", מוסף "הארץ", 18.8), כי "טראמפ נוהג בחוסר אחריות אדיר, הוא משחרר הצהרות לוחמניות ולא שקולות בניגוד למדיניות של כל הנשיאים הקודמים, וללא התייעצות עם בכירי הממשל. התוצאה היא שהוא כובל את ידיה של ארצות הברית ומקטין את מרחב התמרון הדיפלומטי". בדומה לכך אפשר לטעון שבכל הקשר של משחק, כניסה למחויבות מיד בפתיחה, השוללת ממך אופציה שהיתה קיימת, אינה יכולה להיות לטובתך, שכן תמיד אפשר להימנע ממימושה של אותה אופציה.
שתי הטענות פגומות, שכן אינן מביאות בחשבון את העובדה שבסיטואציה של משחק האופציות הזמינות לאחד השחקנים עשויות להשפיע על התנהגותם של שאר השחקנים. הטענה שהתחייבות חד־צדדית יכולה להועיל לשחקן הנוקט אותה פותחה על ידי פרופ' תומס שלינג, שזכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 2005 עם פרופ' ישראל אומן, והיא נחשבת לאחת התרומות החשובות שלו לתורת המשחקים. שלינג פיתח אסטרטגיות להתמודדות במצבי משבר, אשר שירתו את הממשל האמריקאי בתקופת המלחמה הקרה והסכנה למלחמה גרעינית והבהיר כיצד הגבלת האלטרנטיבות של מישהו עד כדי שריפת הגשרים שלו עצמו עשויה דווקא להעניק לו יתרון.
מקור הביטוי "לשרוף את הגשרים מאחוריך" הוא בפעולתם של גנרלים רומאים, אשר שרפו את האוניות שלהם כשיצאו לפלישה. הטקטיקה הזאת גרמה לחיילים להבין שהם חייבים לכבוש את היעד או למות, כיוון שנסיגה אינה אפשרית. היא אותתה לאויב שמולו לוחמים נחושים ולא פעם גרמה לו להיכנע ללא מאבק. ייתכן שטראמפ, כפי שאומרת רבינוביץ', הוא "אדם שלא הירהר באסטרטגיה גרעינית מימיו", אבל בכל הקשור למשא ומתן הוא ככל הנראה מבין דבר או שניים.
