סטטיסטיקת ההרשעות בישראל
נהוג לתפוס את הסטטיסטיקה כמעוותת את המציאות ונתונה למניפולציות. בדיחות רבות ממחישות זאת. כך למשל, מספרים שסטטיסטיקאי המחוז דיווח כי בכפר קטן בו הייתה אישה בחודש התשיעי להריונה, תשע נשות הכפר בממוצע נמצאות בחודש הראשון...
על פי דיווחי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מאז קום המדינה שיעור ההרשעות במשפט הפלילי בישראל, נסק מכ-70% בשנת 1951 לכ-99.9% בשנת 2008. נתונים אלו הולידו סימני שאלה וביקורת על התנהלות גורמי האכיפה ומערכת המשפט, ומעלים ספק באשר להתקיימותה של חזקת החפות בפלילים.
מאידך, הועלו טענות על שיטת הדיווח שאינה משקפת את המציאות כהווייתה וכדוגמה לכך הונח, "מקרה שבו מיוחסים לנאשם עשרה פרטי אישום, אולם במסגרת הסדר טיעון נמחקים תשעה מתוך עשרת האישומים ונותר בכתב האישום המתוקן אישום אחד בלבד, שבו הנאשם מודה ומורשע. גם תיק כזה יירשם כ"הרשעה", למרות שמדובר ב-90% אי-הרשעה לכל דבר ועניין ."
ד"ר יוסף זהר, הינו חוקר ומרצה למשפט פלילי
מחקרו לתואר שלישי, "משפט פלילי בצל המיקוח – השפעת עסקאות הטיעון על המשפט הפלילי", נערך במסלול הרב-תחומי של אוניברסיטת חיפה, בהנחייתם של הפרופסורים ישראל אומן, אורן גזל-אייל ואלון הראל
